1966-1981
יורי סיים בהצטיינות את לימודיו התיכוניים והתקבל ללימודים גבוהים בפקולטה לכלכלה וקיברנטיקה באוניברסיטת מוסקבה.
במהלך העשור הבא סיים יורי בהצלחה את לימודי התואר הראשון והשני והמשיך ללימודי דוקטורט. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במודלים כלכליים ובגיל 29 כבר היה ד"ר לכלכלה. לאורך שנות לימודיו באוניברסיטה ועד העלייה לישראל עסק יורי במחקר בתחומי הכלכלה בפקולטה, לצד פרופ' חצ'טורוב.
במהלך שנות האוניברסיטה היו חייו של יורי מלאי פעילות וחוויות. יורי עמד במרכז ההתרחשות של חיי האוניברסיטה – תרבותית וחברתית – ותמיד היה מוקף בחבורת חברים. הם בילו בטיולים, במפגשים חברתיים ובמסיבות. בשנת 1968 פגש יורי, על מדרגות הפקולטה, את מי שעתידה להפוך לאשתו – לנה קריינצן.
בסוף שנות ה-60, בעקבות הזעזוע שחש יורי לאחר פלישת הסובייטים לפראג, הוא הצטרף לקבוצת סטודנטים שעסקה בפעילות דיסידנטית, אנטי-סובייטית, מחתרתית.
בשנת 1970 נישאו יורי ולנה במוסקבה ובשנת 1973 נולדה בתם, פולינה. כשהיתה בת 4 נחשפו יורי ולנה להתארגנות של הורים יהודים, מסורבי עלייה, שהקימו גן ילדים יהודי מחתרתי.לנה ויורי הוקסמו מהרעיון והחליטו להצטרף לגן הילדים המיוחד הזה. בעקבות ההכרות עם משפחות גן הילדים, החלו יורי ולנה בלימודי עברית ותרבות יהודית והפכו לחלק מקבוצת פעילי העלייה מאחורי מסך הברזל.
בשנת 1978 נולד בנם מריק ובמקביל החלה להתגבש ההכרה בצורך לעזוב את בריה"מ ולעלות לישראל. ההחלטה התגבשה סופית לאחר פלישת הכוחות הסובייטים לאפגניסטן בשנת 1980, אירוע שהשפיע על יורי באופן דרמטי.
בשנים הללו, שנות השיא של מסך הברזל, נעצרה כמעט לחלוטין תנועת העלייה מבריה"מ. משפחת שטרן היתה בין המשפחות הבודדות שהצליחו להימלט בתקופה זו, בעקבות פרסומו של מסמך החושף את מצבם המחפיר של יהודי בריה"מ. המסמך, אשר נכתב ע"י קבוצה ייחודית של פעילי עלייה, במרכזה עמד יורי, התפרסם בתקשורת המערבית, לאחר שהוברח מבריה"מ ע"י מספר עיתונאים אמיצים. לאחר פרסומו העדיפו שלטונות בריה"מ 'להיפטר' מהמשפחות החתומות על המכתב וכך – 3 חודשים בלבד לאחר הגשת בקשת האשרה – עלתה משפחת שטרן על המטוס לישראל.
במוסקבה נותרו שאר בני המשפחה – הוריהם של יורי ולנה, אחיותיהם ובני משפחותיהן ועשרות חברים, מהם נפרדו מבלי לדעת האם ומתי יפגשו שוב.
