Наире Зарифьян
Прими букет, Наира-джан
Судьба щедра к ней, но жестоко
Испытывает дочь Востока
Смесь иудеев и армян
Как многогранен Божий дар
В тебе прекрасно воплощенный
Но как не стать ожесточенной
От стольких беспричинных кар
И в том – особый твой талант
Все боли в волю переплавить
И жизнь, как реку, вспять отправить
И, даже падая, вставать
נָאִירה גָ'אן, בַּת הַמִּזְרָח,
פְּרָחִים וָשִׁיר קַּבְּלִי מִמֶּנִּי.
דַּם יְהוּדִים וְדַם אַרְמֵנִים
יַד הַגּוֹרָל הִזְרִימָה בָּךְ.
מָה נִפְלָאִים הַכִּשְׁרוֹנוֹת
שֶׁחָנְּנֵךְ ה' בְּשֶׁפַע!
אֵיך לֹא קָשָׁה לִבֵּךְ מִצֶּפַע,
לֹא הִתְאַבֵּן מֵאֲסוֹנוֹת?
כִּי כִּשְׁרוֹנֵךְ הַמְּיֻחָד
הוּא לְהַתִּיךְ מַכְאוֹב לְכוֹחַ,
זְרִימַת הַזְּמַן אָחוֹר לִשְלֹחַ,
וְשׁוּב לָקוּם כְּשֶׁמָּעַדְתְּ.
מרוסית – אלה סוד
נָאִירה היא חברה של לנה, אישה רבת כישרונות בתחומים שונים. פעם אחת הזמינה נאירה את לנה למסיבת יום הולדת, אך לנה לא יכלה להגיע ושלחה את יורי. יורי, אשר לא הכיר את נאירה, במשך הערב התרשם מאוד מסיפורי חייה מפי אנשים אחרים. על המפית של המסעדה כתב הוא שיר ובסוף הערב עלה על הבימה עם פרחים (לנה כמובן שלחה אותו עם זר פרחים). קודם כל הוא סיפר בדיחה: אדם מת ועלה לשמים. שם מפרידים בין גברים לנשים והגברים מתבקשים להתחלק לשתי קבוצות: בצד אחד אלה שהיו כפופים לנשיהם ובצד השני אלה שהיו עצמאיים.
כל הגברים נעמדים בצד הראשון ואילו אחד עומד בצד השני. שואלים אותו: איך הצלחת? איך הגעת לכאן?
אשתי אמרה לי לעמוד כאן – עונה הגבר.
וגם אני – אמר יורי – הגעתי לכאן מפני שאשתי ציוותה עליי. אבל התרשמתי מאוד מדמותה של בעלת השמחה וכתבתי שיר. ואז קרא את השיר.
