לילה בגוש קטיף

Гуш-Катиф

Мой славный дом ещё стоит
И сад ещё цветёт
И чайник на плите журчит
И соловей поёт

Но рядом, за листвой густой
Ещё не виден мне
Могильщик черноблузый мой
Приблизился к стене

Кувалда и топор в руках
Он разрушать пришёл
Но он не виден мне пока
И жить мне хорошо

И про ближайший страшный  миг
Я думать не хочу
Отчаянья глотаю крик
И песню бормочу

2005

בֵּיתִי עוֹמֵד. הוּא עוֹד אֵיתָן,
קוּמְקוּם שׁוֹרֵק בִּפְנִים.
פּוֹרֵחַ מִסָּבִיב הַגַּן,
שָׁרוֹת הַצִּפּוֹרִים.

עַוְלָוה סְמִיכָה בּוֹלֶמֶת אוֹר,
וְלֹא קוֹלֵט מַבָּט
קַבְרָן שֶׁלִּי, לָבוּשׁ שָׁחֹר,
שֶׁמִּתְקָרֵב לְאַט.

כֵּלִים שֶׁל הֶרֶס בְּיַדָיו –
קֻרְנָס וְגַרְזְנִים,
אַךְ לֹא נִרְאֶה הוּא עַד עַכְשָׁיו –
וְהַחַיִּים יָפִים.

וְעַל הָרֶגַע הַנּוֹרָא
אֵינִי רוֹצֶה לַחֲשֹׁב,
בּוֹלֵעַ זְעָקָה מָרָה
וְשָׁר לִי זֶמֶר טוֹב.

2005

מרוסית – זאב גיזל